הוא ידע סערות
הוא שרד שרפות
הוא עמד בקור
ברוחות העזות
הוא ספג טילים
אדמתו ספדם ודמעות
והוא בדרכו הטבעיתהפשוטה, הפלאית,הנצחית, האלוהית
מחובר להוויתו
מתחמם באור החמה מתנחם,
מחמם שלם בשברו, מתחדשאינו אבל על שהיה
אינו בוכה על שאין
ניצב איתן בחום ובקור
מחובר לטבעו הנצחי, החולף, המשתנה
אינו כועס מאשים, מתקרבן
הוא שקט ויציב
מתמסר, מהנהן
מרגיע, מאזן
בתוך ימים קשים מנשוא
הוא מזמין לנשום את יופיו המרפא
מזכיר את גדולתו
את הוויתו את היותו
את קדושתו את אלוהותו
במלואו, בשלמותו
ומלמד בדממה עוצמתית ושקטה
הוויה, אהבה שאינה תלויה
במלואה, בפשטותה בככותה