יוהרה

אני כבר רואה ומבינה את הכיווץ בבטן אל מול מבט מלא ביוהרה

מבט שבעבר היה מטיל מורא פעם הייתי שותקת, נמנעת, מבליגה.

היום אני כבר יודעת שיגיע המבט המצמית, 

אני כבר לא נמנעת

הוא מגיע, אני עדיין נפגעת

וגם כועסת על עצמי עם הרבה רכות וחמלה

 קצת מתביישת כשאני נשארת למרות שאני רואה.

מתוסכלת, מיואשת ובאותה נשימה מלאה בהודיה על הלב  שנשאר פתוח על שאני חופשיה

וממקום מלא אמון

אני נושאת תפילה בצניעות וענווה שמבקשת

לראות את הדרך,

את מה שמבקשת האהבה