לתת לדברים להיגמר

יש משהו חגיגי ומיוחד בתקופה הזאת של השנה.

 סיומים, פרידות, מסיבות, התרגשויות, סגירת מעגלים, התחלות חדשות. 

ואז 30.6 קו הסיום, היום המיוחל, המיוחד,  שנה נוספת מסתיימת,  הלב חוזר לקצב סדיר, אפשר לחזור לקחת אויר.

תחושת הקלה.

המרוץ נגמר, אפשר להסדיר נשימה, לנוח קצת  ושוב להתחיל להתכונן לשנה חדשה.

השנה אני ברגשות מעורבים, עצב מהול בהתרגשות ושמחה.

לא הייתי יכולה לדמיין, לחשוב,  לחלום שבגיל 50 ארצה לפרוש. 

החינוך זורם לי בדם ובוער בנשמה.

לפני 5 שנים סיימתי תואר שני ועזבתי את הקיבוץ לטובת היעוץ.

הגעתי מלאת אנרגיה, ברק בעיניים, תשוקה,  להוביל, לשנות, ללוות,  לתת כלים, להיות שם בשביל ילדים, הורים מורים, להטמיע שפה, לבנות יסודות איתנים, היו לי חלומות גדולים.

כנראה שגדולים מדי, ככל שחלמתי יותר

ולא הסכמתי לוותר

כך היה גודל השבר והמשבר. 

פגשתי צוותים של מורים אהובים  שנכנסו לי ללב. החיבוק שלהם כל בוקר היה עבורי אור גדול. החליף את החיבוקים של הקטנטנים שחינכתי 22 שנים.

אבל לצערי מלבד חיבוקים, שאר התכניות נשארו בגדר חלומות גנוזים. אורזת רגעים יפים ומרגשים, למידה של שנים, התפתחות וצמיחה מקצועית ואישית. רגעי תסכול  וכאב ששברו לי את הלב והפכו אותו שלם הרבה יותר. מאות ילדים, הורים, מורים שנכנסו לי לנשמה וישארו שם תמיד. עולה על השביל שהלב שלי בחר, חלם, רצה לפני שנים. מתרגשת מפריצת דרך שמתאפשרת. אחריי שנים של הסכמה להסיר בעדינות הגנות, לקלף שכבות, להתגלות, לשחרר את הרצון לשלוט, לדעת שגם כשנדמה שאין נקודות אחיזה, שהקרקע נשמטה והכל נראה לא מוכר אפשר לסמוך על הידיעה שמה שנשמט, זמנו נגמר. מפנה מקום לשלם חדש.

השנים האחרונות במערכת החינוך היו עבורי לא פשוטות, מכאיבות, מתסכלות, מאתגרות ויחד עם זאת משמעותיות ומלמדות. 

היום אני יודעת שזה לא אישי, זה הסיפור של רוב אחיותיי היועצות.

נלחמתי, התעקשתי, בכיתי, כאבתי עד שנכנעתי, הבנתי שיש פער גדול בין החלומות שלי לגבי חינוך לבין מה שקורה במציאות.

מתוך הענות לדיוק ולפשטות

הדרך נגמרה ופינתה מקום לדרך חדשה. בהודיה על עבר מפואר.  אורזת במזוודה שלל זכרונות, התרגשויות, רגעים יפים ומשמעותיים וגם את אלה שפחות.

נוצרת בליבי אנשים יקרים, שותפים לדרך, רגעים בהם נגעתי  בלבבות של ילדים, הורים, מורים.לוקחת את התשוקה, ההתרגשות, חדוות העשייה שליוו אותי במשך 27 שנים ועדיין בוערים ויוצאת לדרך אחרת "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". ההתרגשות עצומה, חיכיתי לרגע הזה הרבה מאוד זמן, לעלות על השביל בנתיב שהלב שלי בחר.

על הדרך החדשה בפוסט נפרד.

בקרוב...תודה לכל מי שהיה שותף למסע בצורה כזו או אחרת.