מה שהלב שלי רצה
בבית בו גדלתי למדתי שמה שלא רואים לא קיים. היה בתוכי קול שידע שלא יכול להיות שזה ככה, שיש יותר, לא ידעתי להקשיב לו ולא ידעתי שאפשר. פחדתי ללכת נגד מה שנאמר או הוגדר רציתי להיות ילדה טובה, ראויה לאהבה, מקור לגאווה לא ידעתי שאני הולכת נגד עצמי, שמותר בשלב מסוים (ממש לא מזמן) אחריי שנים שהרגשתי שאני חיה ליד החיים ולא בתוכם הגוף שלי עצר ואמר את יכולה להמשיך בדרך שלך, אבל בלעדיי לא היתה לי ברירה לעצור, להיכנע, להתמסר זה הרגיש כמו להיכנס לאש ולהישרף לא יכולתי להימלט לא היו בי כוחות נאלצתי להישאר לא היה לי כח להילחם יותר, נכנעתי איפשרתי למה שנגמר זמנו בחיי, להיגמר לעתים זה הרגיש שאין מוצא, שזאת מלחמת התשה, מלחמה אבודה נכנסתי לתוך תהום עמוקה הייתי באפלה בכניעה מוחלטת במקום שהוא מעבר למחשבה בהוויה עד שלאט לאט מתוך האפלה עולם חדש נברא במושגים שהראש מכיר (וגם הפסיכיאטריה) זה נקרא דיכאון, שיגעון, חרדה זה נתפס כמשהו רע היום אני יודעת שזאת התפתחות, גדילה, טרנספורמציה, הארה למדתי שלא אני היא זאת שיוצרת את התנועה שכאשר אני לא מפריעה הדרך נפרשת, מתגלה מרגשת, מדויקת, מלאה ביופי, מלאות, מימוש, הגשמה
פורים 2024בסימן כניעה התמסרות לאי הידיעה הזמן להוריד את מסכות ולהישאר עם כמה שפחות (מחשבות, רעיונות, דעות, מילים ריקות, עקרונות)זמן להיות בפשטות פשוט להיות ואגב.... עוד עובדה קטנה אסתר היא זאת שכתבה את המגילה האשה היחידה בתנ"ך שכתבה אני חושבת שהגיע הזמן שנקשיב לה היא חכמה היא עשתה את מה שהאהבה ביקשה היא לא שמרה על עצמה היא באמת היתה מלכה יש פה קריאה הגיע הזמן שנקשיב באמת למה שהגיע זמנו ונתמסר עדלאידע
בתמונה, מה שהלב שלי ביקש ורצה מאז שהייתי ילדה הראש לא האמין שאפשר כי הוא לא ראה ולא ידע
חלמתי לגור בטבע ולהיות מטפלת רגשית שתהיה לי קליניקה פרטית(אז אמנם לא הקליניקה שבתמונת הפרופיל) אבל היא בבית שלי בשקט של הגליל, בצורית.
שלכם ובשבילכםמיכל0523420082
