פוסט יומולדת

לא הופתעתי כשקראתי שבשבטים מסוימים גיל 52 הוא הזמן בו אנחנו משלימים את השיעור המרכזי ומתחילים את החיים שלנו, האמיתיים. עד אז אנחנו סוגרים מעגלים של חיים קודמים. יומולדת 52 פותח את מסע ההגשמה של הנשמה. אני יודעת שזה כך, לא בגלל שאני מאמינה גדולה, אני מרגישה את זה יום יום בשנה האחרונה. נדמה לי שבעיקר מאז שאמא נפטרה. מרגע שהיא נפרדה מגופה ושיחררה את נשמתה שהיתה מיוסרת וכלואה משהו בי השתחרר איתה. אני מרגישה אותה איתי, כפי שמעולם היא לא היתה. בשנה האחרונה היו רגעי שיא מרגשים. הגשמתי חלום של שנים, פתחתי קליניקה, אני נוגעת בלבבות של אנשים. אבא חזר אליי לחיים (אחריי נתק מוחלט של 40 שנים)היו גם משברים, רעידות אדמה, רגעים קשים תחושה שאיבדתי אחיזה והקרקע נשמטה, אבל יכולתי להישאר יציבה, סקרנית, אוהבת, סומכת, שקטה. עשיתי דברים קשים, אני יודעת שהם מדויקים ונותנים חיים. אני קרובה לאדמה, נוכחת, מרגישה, שקטה מקשיבה. אחריי 20 שנים של אימונים תודעתיים, המיינד שלי יודע להישאר שקט גם כשבחוץ המים סוערים. הרבה דברים שנגמר זמנם בחיי הסתיימו. אחרים שהגיע זמנם התממשו. רגע השיא מבחינתי היה  בשבוע האחרון. לפני חצי שנה רוני שלי  אמרה לי בעדינות אוהבת ונחושה. אמא אני חושבת שהגיע הזמן שתתגברי, אני מזמינה לנו כרטיסי טיסה.מה דעתך?  היא שאלה את מסכימה? אמרתי כן(היא היתה המומה) זה גם בסדר אם תתחרטי היא הוסיפה, כדי שארגיש בטוחה. היא לא פחדה מהפחד שלי, היא הביעה אמון, היא ידעה שאני יכולה. יובלי שלי, התבאס שהוא בתקופת בחינות ולא יוכל להצטרף להיות נוכח ברגע מרגש, מיוחד  ובלתי נשכח. קצת לפני המועד הוא קיבל הודעה שהבחינה האחרונה שלו תתקיים יום לפני הטיסה. הם כבר היו הרבה פעמים בחו"ל (ביחד ולחוד)בזמן שאני שנים עם התקפי חרדה רק מהמחשבה. השלמתי עם העובדה שבגלגול הנוכחי, חו"ל יהיה מחוץ לתחום עבורי. פחדתי מהטיסה, פחדתי מכך שלא תהיה לי אדמה, שלא תהיה לי שליטה פחדתי מהחדש, מהלא מוכר, מהלא נודע פחדתי, אפילו בלי לדעת ממה. חרדה ח ר ד ה ח  ר  ד ה ואז לפני שבוע ביום שלישי, בפשטות זה קרה. התרגשתי כמו ילדה. הילדים שלי המהממים התחלפו איתי לשבוע בתפקידים אני הייתי הילדה והם היו ההורים. (חוויה שלא חוויתי בחיים) הם תיכננו את הטיול לפרטי פרטים והיו כל כך מתחשבים, רכים, אוהבים, רגישים ועדינים. היה מדהים בכל המימדים. אני מרגישה שחזרתי לנקודת האפס, אין עבר, אין עתיד, יש רק את מה שעכשיו. הוויה הגשמה הנקודה בה באמת מתרחשים  החיים. תודה לכל מי שלוקח חלק במסע בכל דרך ובכל מימד וצורה. אומרים שביום ההולדת השמים נפתחים, אני מניחה תפילה לשלומם של החיילים הלוחמים, להחלמת הפצועים, להחזרת המפונים לבתים להתפקחות משלטון שררה ובעיקר לשלומם והשבתם של החטופות והחטופים