פשוט להיות, להיות פשוטה
השאלה הבנאלית - מה נשמע?
מאז ה 7.10 קיבלה משמעות שונה
אני כבר לא יכולה לענות בסדר
או הכל טוב כפי שהייתי רגילה
חמישה חודשים לא מצאתי מילים,
לא היתה לי תשובה.
היום כששואלים אותי מה נשמע
אני לוקחת נשימה, בודקת מה שלומי?
ומשם עונה
מי שאני היום, יודעת שאני יכולה להיות בטוב
גם כשהחיים קורים בעוצמה
גם בתוך מציאות מטלטלת, מפחידה,
עצובה, לא הגיונית, מכאיבה
כשאני מסכימה להיות עם מה שנמצא
לפעמים גם עם חוסר אונים
לחיות את החיים כפי שהם קורים
ולא כפי שהייתי רוצה או מאמינה שאני חייבת או צריכה
אני נשארת יציבה בתוך הסערה
ואז היא נרגעת ויש את הרגע הבא
חזרתי מיומיים ריטריט עמוק ומחבר
להלוויה של איש אהוב ויקר
שבתקופות מטלטלות, היה חלק מנוף חיי
הגעתי הביתה ישר למיטה
קמתי חולה
שתיתי תה, אני כותבת
וסקרנית מה יביא הרגע הבא?
הכוונה שהנחתי לריטריט היתה
פשוט להיות ולהיות פשוטה
הערות
